הנתרן (sodium) הינו מרכיב חיוני שגופנו צריך והינו מאבני היסוד של כל חיה בטבע. אנחנו מכירים את הנתרן כמלח, ומבחינתנו הוא מגיע עם המלח שאיתו אנחנו ממליחים את מזוננו. בפועל נתרן קיים במידה זו או אחרת כמעט בכל מזון טרי שאותו אנחנו אוכלים. הנתרן מגיע בכמות רבה הרה יותר במזונות משומרים, קפואים או מעובדים.
כבר מימי קדם בני האדם השתמשו בנתרן כדי לשמר אוכל ולהאריך את חיי המדף של מזונות רבים. במידה רבה גם היום רוב יצרני המזון עדיין משתמשים בהמלחה כדרך לשמור על המזון נקי מחיידקים ועמיד לאורך זמן.
תזונה מאוזנת ונתרן
הצריכה היומית הממוצעת לאדם בוגר צריכה להיות בערך 2000 מ”ג נתרן ליום. איך נדע כמה נתרן אנחנו צורכים והאם אנחנו חורגים מהכמות המומלצת? אם אנחנו אוכלים מזון שהיה בקופסת שימורים, אוכל מוכן, או בשרים משומרים אנחנו יכולים להיות בטוחים שהתזונה שלנו מפריזה בנתרן.
אכילה של ירקות ופירות טריים ואף מוצרי בשר טריים מפחיתה בהרבה את כמות הנתרן, כמו גם הכנת האוכל בעצמכם ושמירה על כמות ההמלחה. ברוב המסעדות, המאפיות ומזנוני האוכל המהיר מוסיפים כמות נתרן רבה, אם ישירות כמו הוספת מלח או בעקיפין כמו הוספת מונו סודיום גלוטומט.
חשיבות הנתרן לבריאותנו
כאמור לעיל הנתרן הינו מרכיב חיוני בשמירה על בריאות הגוף. תפקידיו רבים ומגוונים החל מבניית מסת עצם, המשך באיזון משק המים של הגוף, העברת אותות עצביים ועוד. מי שנמצא במאמץ כמו ספורטאים משתמשים בהרבה נתרן שעוזר בכיווץ והרפיית השרירים וכולנו ראינו איך ספורטאים מקצועיים שותים משקאות עתירי מלחים (נתרן) בזמן המאמץ הגופני.
הבעיה מתחילה כאשר הגוף מקבל יותר מדי נתרן. באופן רגיל הכליות הן אלו שמזהות עודף נתרן ומגבירות את ייצור השתן בהתאם. כאשר הכמות היא רבה מאוד לאורך זמן, הכליות כבר לא מצליחות להפריש את העודף הנתרני והוא נשאר בזרם הדם. דבר זה מוביל לעלייה בנפח הדף וגורם ללב לעבוד קשה יותר. מכאן, לחץ הדם עולה והסיכוי למחלות לב יחד איתו.
שמירה על תזונה מאוזנת
אפשר ורצוי להתחיל לשמור על תזונה מאוזנת עוד לפני שלחץ הדם עולה. הדרכים לשמירה על תזונה כזו כוללים את ההבחנה והאיזון הנכון בין טעם ותיבול לבין כמות הנתרן שאנו צורכים. תזונה הכוללת מזון טרי יכולה להפחית משמעותית את צריכת הנתרן לדוגמא: אכילת המבורגר ברשת מזון מהיר מכילה פי שלוש ואף פי ארבע יותר נתרן מאכילת המבורגר העשוי מבשר טרי והוכן בבית.
בנוסף, אפשר להפחית באכילת כל המזונות המלוחים כמו חטיפים, בורקסים ומאפים מלוחים נוספים, גבינות מלוחות, משקאות מוגזים ושימוש ברטבים שבהם יש ריכוז נתרן גבוה. דווקא ההמלחה האישית גורמת לעלייה המתונה ביותר יחסית של כמות הנתרן. חשוב יותר לבדוק עד כמה נתרן כבר נמצא במזון אותו אנו אוכלים.
