שחיקת וחריקת שיניים שייכות לתופעה בשם ברוקסיזם (Bruxism). התופעה היא קיום של פעילות שרירית לא רצונית שבה מערכת הלעיסה פועלת ולא למטרה תפקודית כגון אכילה או דיבור.
אם נרצה לדייק הרי שקיימים שני מושגים: הידוק שיניים (Teeth Clenching) וחריקת שיניים (Teeth Grinding). הראשון מתייחס לסגירה לא מכוונת של השיניים בחוזק הגדול פי 10 ויותר מהמצב הנורמלי, הוא מתרחש בתדירות גבוהה מבלי שנשים לב, בזמן שינה ובזמן ערות. השני מתייחס להידוק הלסתות יחד עם תנועה צידית של הלסת התחתונה, קורה בעיקר בזמן שינה ומלווה בדרך כלל ברעש.
שכיחות הבעיה
ממחקר שנעשה לאחרונה עולה כי בעיה של חריקת שיניים קיימת ב20 אחוז מהאוכלוסייה אולם בדיקה פרטנית העלתה כי 60 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מהבעיה מה שמצביע על זה שרוב האנשים שיש להם בעיה של חריקת שיניים לא מודעים לה בכלל ובגלל זה פונים לקבלת טיפול באיחור, לעתים לאחר שכבר נגרם נזק.
מהם הסיבות לחריקת שיניים?
כיום התשובה לכך אינה ברורה. ידוע שאורח חיים לחוץ יכול לגרום למספר בעיות כמו גסטריטיס, כיב קיבה וכנראה שגם לחריקת השיניים. במקרה כזה נצפה לראות החמרה של חריקת השיניים במצבי דחק והקלה בזמני חופשות.בנוסף, סגר לא טוב של הפה (חוסר התאמה בין השיניים העליונות והתחתונות), דיכאון או בעיות שינה וכן נטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI גם הועלו כסיבה אפשרית אולם כאמור טרם נתגלה ממצא חד משמעי עליו ניתן להצביע כגורם לבעיה.
מהם הסימפטומים של חריקת שיניים?
ראשית, ניתן לבחון את המטופל בזמן שינה ניתן ולראות האם יש סגירה חזקה של הלסתות והאם מושמע רעש. את הבדיקה צריך לבצע כמה פעמים כיוון שברוקסיסטים לא חורקים במשך כל זמן השינה.
בנוסף, ישנם מספר סימנים שבעזרתם ניתן לאבחן מצב של חריקת שיניים:
1. שיניים שטוחות. הלחץ החזק בין הלסתות גורם לשיניים להיות שטוחות וללא תלוליות, עם השנים תיתכן גם התקצרות של השיניים
2. פגיעה באימייל (השכבה החיצונית של השן) מביאה לחשיפה של השכבה הפנימית יותר, הדנטין מה שגורם לרגישות בשיניים
3. פגיעה בשן עצמה, שבר בצוואר השן
4. סימני נשיכה על הלשון
5. נטייה להפעיל לחץ עם השיניים, לנשוך ציפורניים, עטים ועפרונות
6. שרירים פנים מתוחים, כאב פנים וכאבי ראש בעיקר בשעות הבוקר
7. כאבים במפרק הלסת, לעיתים מלווים ברעשים, “קנאקים”, מעין פריקה של הלסת
מהן הסכנות שבשחיקת שיניים?
קיימות שני סכנות עיקריות, הראשונה – פגיעה בשיניים, שברים בשיניים, בכתרים ובסתימות. השנייה – שחיקת הסחוס של פרק הלסת בעקבות הפעילות המרובה של מפרק הלסת מה שיכול במקרים קיצוניים להביא לתנועה מוגבלת של הלסת.
טיפולים אפשריים
הטיפול השכיח כיום הוא לבישת סד לילה שמתפקד כמגן שיניים. סד הלילה עשוי מאקריל (פלסטיק), הוא מונע מגע בין השיניים העליונות לתחתונות וכך מגן עליהן. בנוסף, הוא אמור למנוע (לא תמיד בהצלחה) הפעלת כוח רב בנעילת הלסתות ופגיעה במפרק הלסת (TMJ).
החסרונות של סד לילה הן אי-נוחות, נפילה של הסד בלילה, פגיעה אפשרית בסגר (יצירת open-bite) וכמובן הוא אינו פותר את הבעיה מהשורש, חריקת השיניים נמשכת גם אם הנזק שנגרם בעקבות כך מצטמצם.
ניתן לבצע גם תרגילי הירגעות, נשימה עמוקה, מדיטציה ושיטות אחרות במטרה למנוע לחצים ומתחים.
אם יש חשד של שחיקה בשיניים כדאי להתייעץ עם רופא שיניים מנוסה שיבדוק אם התופעה קיימת ומה מצב הפה.
מהו הטיפול ההומאופתי בחריקת שיניים?
בכדי לבחור את התרופה ההומאופתית המתאימה יש לברר מהי הבעיה וכיצד היא באה לידי ביטוי; למשל, מתי המטופל מהדק שיניים, האם זה מלווה בכאבים ועוד. בנוסף עלינו להכיר את המטופל, לדעת האם יש בעיות אחרות, פיזיות או נפשיות, מהן הוא סובל, גם כאלו שכביכול אינן קשורות לחריקת שיניים. האדם הוא מכלול שלם ולא ניתן לטפל בחלק אחד שלו בלי להכיר אותו כשלם.
ישנן כל מיני תרופות הומיאופתיות שיכולות להתאים למצב של חריקת שיניים ורק בחינה של כל מקרה אצל הומאופת יכולה לעזור בבחירת התרופה הנכונה.
