בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות החוצים את גיל הפנסיה מחליטים להתגרש. העלייה בתוחלת החיים גורמת לרבים מהם לבחור גם להתנסות בזוגיות חדשה ואפילו להינשא בשנית. בני ובנות הגיל השלישי זקוקים יותר מכל להסכם ממון כשמדובר בנישואים שניים או שלישיים. מדובר באנשים שכבר צברו רכוש ונכסים, ולכן יש צורך להסדיר את הבעלות הנפרדת והמשותפת עליהם כדי למנוע מחלוקות עתידיות.
אולם אסור לנו לטעות ולחשוב שעובדה זו אומרת שזוג צעיר אינו זקוק להסכם ממון. גם זוג צעיר, שטרם צבר נכסים ורכוש, זקוק להסכם ממון שבו יסדיר את האופן שבו יתגרש, אם וכאשר. במאמר הבא תוכלו ללמוד על ההיבטים השונים של הסכם ממון, ואילו סעיפים ניתן לכלול בו.
בני זוג המגיעים לנישואים עם רכוש
כשאחד או שני בני הזוג מגיעים לנישואין עם רכוש כלשהו (דירה שקיבלו במתנה מההורים, ירושה או כל נכס אחר בבעלותם), הסכם הממון יסדיר את אופן חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. ללא הסכם, הרכוש יתחלק באופן שווה, כפועל יוצא מחזקת השיתוף: הלכה שקבע בית המשפט, הקובעת שגם אם בני הזוג לא יצרו שיתוף מפורש ברכוש שהביאו עימם לנישואין, עדיין נוצרת דיפוזיה לאורך השנים, ובמקרה של גירושין הרכוש יחולק ביניהם. ככל שחיי הנישואין ארוכים יותר, כך ביהמ”ש רואה בקיומה של כוונה (גם אם לא מודעת ומפורשת) ליצור שיתוף בנכסים.
בני זוג המגיעים לנישואים שניים עם ילדים
בני זוג שאלו הם נישואיהם השניים (או יותר) חייבים להסדיר את יחסיהם במסגרת הסכם ממון, בעיקר כדי להבטיח את זכויות ילדיהם מהנישואים הקודמים. הסכם הממון יסדיר את חלוקת הירושות, המתנות ושאר הרכוש באופן שווה, כדי שלא יהיו חיכוכים ומתחים בין הילדים ובני הזוג מהנישואים הראשונים.
הסכם ממון בהיעדר ממון
גם בני זוג “תפרנים”, שמגיעים לנישואים (ראשונים או שניים) ללא רכוש בכלל, צריכים לערוך הסכם ממון. במקרה שכזה, הסכם הממון לא יתייחס לנכסים קיימים, אלא לנכסים עתידיים, כגון: דירה, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, ירושות ועוד.
סעיפים נוספים שניתן להכניס להסכם ממון
למרות ששמו יכול להטעות, הסכם ממון לא חייב להתייחס אך ורק לחלוקת הממון והרכוש של בני זוג בעת הגירושין. לפי חוק יחסי ממון בהסכם ממון בני הזוג חופשיים להכניס גם סעיפים אחרים שרלוונטיים מבחינתם:
- דווקא ממקום של כבוד והערכה, כשהסכם הממון נערך כשבני הזוג נמצאים ביחסים טובים, כדאי ואף רצוי להחליט מראש על האופן שבו יתגרשו. ניתן לחתום על סעיף שיחייב פנייה לטיפול זוגי למשך כמה חודשים לפני ההחלטה על גירושין, או שבני הזוג יפנו לגישור (ולא לבית הדין הרבני או בימ”ש לענייני משפחה) כדי להגיע להסכם גירושין.
- כדי למנוע מצבים של סחטנות וסרבנות גט, ובמיוחד כדי למנוע מצב של נשים עגונות, שנמצאות עדיין בגיל הפריון אך לא יכולות להביא ילד בגלל שהבעל מסרב לתת להן גט, חשוב להוסיף סעיף מיוחד בהסכם הממון. סעיף זה יקבע שעל כל חודש שבו הבעל מסרב לתת לאישה גט, הוא יידרש לשלם לה סכום כסף מסוים.
- סעיף למניעת בגידה – לאחרונה פורסם כי זוג שנישא הוסיף להסכם הממון שערך סעיף שקבע שאם אחד מהם יבגוד, ובעקבות כך הם ייפרדו, הבוגד לא יהיה זכאי לקבל את חלקו ברכוש המשותף (דירה, עסק וכו’), והוא יעבור כולו לרשותו של הנבגד. סעיף זה מעניק רשת ביטחון לבני הזוג, וגם מונע מראש סכסוכים ממוניים עתידיים והליכים משפטיים ארוכים ומיותרים.
