משמורת משותפת בהסכם גירושין

משמורת משותפת בהסכם גירושין

אחת הסוגיות הכואבות ביותר בגירושין של הורים לילדים הוא עניין המשמורת. זוג הורים שמתגרש נדרש להחליט בהסכם הגירושין מי מביניהם יהיה המשמורן העיקרי, ומי "יזכה" לראות את הילדים על פי התנאים והמועדים שנקבעו בהסדרי הראייה. בעבר בתי המשפט לענייני משפחה נהגו על פי הלכת "חזקת הגיל הרך", וקבעו באופן גורף שילדים עד גיל 6 יישארו אצל אמם, למעט בנסיבות חריגות.

כיום, יותר ויותר גוברת ההכרה כי לשני ההורים יש אחריות משותפת על ילדיהם, ומתוך הנחה שטובת הילד היא ששני הוריו ימלאו תפקיד משמעותי בגידולו, המליצה ועדת שניט (ועדה שעסקה בענייני משמורת) לבטל את חזקת הגיל הרך ולקבוע משמורת משותפת להורים על ילדיהם. עד שהמלצות אלו ייכנסו לתוקפן, חשוב מאוד שגברים שנמצאים בהליכי גירושין ידעו כי בכל זאת הם זכאים לדרוש משמורת משותפת על ילדיהם בהסכם הגירושין.

כיצד נקבעת משמורת?

המשמורת על ילדים יכולה להיקבע, קודם כל, בהסכמת ההורים. בהיעדר הסכמה המשמורת נקבעת על ידי פקידת סעד לסדרי דין. אם קיימת מחלוקת קשה במיוחד, תיערך בדיקה מקיפה של מסוגלותו של כל הורה לשמש כמשמורן. בדיקה זו כוללת מפגשים עם כל אחד מההורים והילדים וגם מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים, הנערכים על ידי מומחה שמגיש את חוות דעתו לביהמ"ש.

משמורת משותפת – הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

הרעיון שעומד בבסיסה של המשמורת המשותפת הוא כי הורים גרושים צריכים לקחת חלק שווה בגידול ילדיהם, ועצם גירושיהם אינם מהווים תירוץ לזניחת אחריותו של הורה כלפי ילדיו. גם הילדים עצמם יצאו נשכרים אם הוריהם ייקחו חלק שווה בגידולם, לא משנה בני כמה הם. אלא, שעד כמה שהרעיון נשמה נכון ויפה בתיאוריה, לא תמיד הוא קל ליישום בפועל.

זוגות שמתגרשים נושאים עימם הרבה כעס, כאב ועלבון, המקשים עליהם להגיע להסכמה על משמורת משותפת. לא מעט אבות אינם מעוניינים בעצמם לקבל את המשמורת העיקרית על ילדיהם, ואלו שאכן דורשים זאת (לא כטקטיקה של הפעלת לחצים רכושיים) יתגלו ברובם בבדיקה של פקידת הסעד כמתאימים פחות מנשותיהם לשמש כמשמורנים עיקריים. ובכל זאת, לכל אב עומדת הזכות לדרוש משמורת משותפת על ילדיו. ואם בני הזוג המתגרשים מוכנים להתעלות על כל המשקעים שיש ביניהם לטובת ילדיהם, משמורת משותפת היא האפשרות הטובה ביותר.

משמורת משותפת והשפעתה על הסכם הגירושין

הסכם גירושין כולל פרטים רבים: אופן חלוקת הרכוש, תביעת מזונות אישה ומזונות ילדים, משמורת והסדרי ראייה. משמורת משותפת משמעותה שגם האב וגם האם חולקים בנטל גידול הילדים באופן שווה, הן מבחינת מספר הימים בשבוע שבהם הם נמצאים אצל כל אחד מהם והן מבחינת תשלום מזונות הילדים.

משמורת משותפת אינה מבטלת את חובתו של האב לשלם לילדיו מזונות. אב שקיבל משמורת משותפת על ילדיו עדיין צריך לשלם מזונות ילדים, אך בשיעור נמוך יותר (בהתאם להכמת הצדדים). הסיבה לכך היא שמטבע הדברים, כשהילדים נמצאים אצל האב מספר ימים בשבוע, לאם נחסכות הוצאות בימים אלה.

יחד עם זאת, בתי המשפט חוששים כי הפחתת מזונות הילדים ייגרמו לאבות רבים לבקש משמורת משותפת רק בגלל ה"כדאיות הכלכלית" שלה, ולא בהכרח בגלל טובת הילדים. לכן ההתייחסות להסכמי גירושין שבהם נקבעה משמורת משותפת היא בבחינת "כבדהו וחשדהו", וביהמ"ש יכול לשנות את הסדר המשמורת בכל עת.