אירוע מוחי מוכר ברפואה הסינית כ"התקף רוח". כבר לפני כמעט 2000 שנה הופיעה התייחסות ל"התקף רוח" כגורם לשיתוק חצי צידי של גוף. לאורך ההיסטוריה הארוכה של הרפואה הסינית התפתחה והתגבשה תיאוריה שלמה המסבירה את גורמי המחלה, אופן התפתחותה, פתולוגיות, אבחון ודרכי טיפול מתאימות. התיאוריה מאחורי מחלה זו ממשיכה ומתפתחת עד ימיינו אנו על בסיס התיאוריה של הרפואה הסינית ועל סמך ניסיון קליני עצום שהצטבר לאורך אלפי שנות קיומה של הרפואה הסינית.

על בסיס התיאוריה המסורתית של הרפואה הסינית ובשילוב עם תיאוריה רפואית מודרנית וניסיון קליני עשיר ,פיתח והרחיב ב-1972 מנהל בית החולים מס'-1, פרופסור שה שואהמין, את עיקרון הטיפול הידוע בשם "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" לטיפול באירוע מוחי. הרעיון העיקרי העומד מאחורי עקרון טיפול זה הוא שימוש במחטי דיקור סיניות ובטכניקות דיקור ייחודיות לשם פתיחת פתחי החישה שנסגרו, על מנת לעורר את הנפש שנכלאה, להסדיר ולשקם תפקודה הטבעי ולאפשר לה לחזור ולתקשר עם העולם.

המושג "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" אינו המצאה חדשה והינו למעשה עיקרון-על לטיפול במצבים של חוסר הכרה ועילפון. שימוש בעקרון-על זה לשם טיפול באירוע מוחי, אף במקרים בהם המטופל לא איבד הכרה, נובע מהבנה חדשה ועמוקה יותר של משמעות הנפש ותפקידיה.

שימוש בעקרון טיפול "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" לטיפול באירוע מוחי פותח בעיקר על מנת לטפל בבעיה המרכזית המופיעה בעקבות התקף זה, קרי נזק מוחי. פגיעה במח, שהינו משכן הנפש המקורית, מזיקה ליכולתם של המח והנפש בתקשורת חושית (שמיעה, ראיה, ריח, טעם, חישת מגע ומיקום במרחב) תקינה. טכניקות הטיפול להערת המח ופתיחת פתחי החישה מאפשרת לשקם את יכולת התקשורת הזאת.

יעילותה הגבוהה של הרפואה הסינית בשיקום חולי שבץ מוחי אפשרה לחולים רבים לשפר מאד את איכות חייהם והפכה לשיטה העיקרית בסין לשיקום לאחר אירוע מוחי. כיום הטיפול בדיקור סיני בשיטת "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" הינו הטיפול הנפוץ ביותר ברפואה סינית לשיקום מאירוע מוחי וכמעט שאין בית חולים סיני שאינו משתמש בשיטה זו.

גורמי מחלה ואופן התפתחותה

גורמים שונים כגון: דאגה, חשיבת יתר, כעס, רוגז, זלילה ושתיית אלכוהול, התשה גופנית, מין רב, גירוי של פתוגן חיצוני מובילים לקונסטיטוציה של חוסר איזון בין יין ויאנג בכליות, כבד ולב. חוסר איזון זה מתבטא בשני אופנים: חוסר יין ועודף יחסי של יאנג ומצב של פגיעה בזרימת צ'י ודם. מצב של חוסר יין מביא לעליית יאנג ותנועתו יוצרת רוח פנימית. רוח זו עשויה להוביל עימה ליחה ואש ולהטריד את פתחי החישה, לחסום אותם ולהסתיר את הנפש כך שאין ביכולתה לכוון ולהוליך את הצ'י ולאפשר תפקוד תקין של הגוף. במקרה של נזק מצטבר, זרימת דם וצ'י אינה חלקה, ליחה עכורה מתלווה לתנועת הצ'י והדם ויחדיו עולים מעלה וחוסמים את פתחי החישה.

בנוסף, פגיעה פיזית חיצונית יכולה לגרום לתנועה לא סדירה של צ'י ודם השועטים מעלה לקודקוד והמח ומביאים לסגירת פתחי החישה. כתוצאה מחסימה וסגירה של פתחי החישה הנפש נסתרת ואינה מדריכה את הצ'י בתנועתו בגוף. סממנים עיקריים כוללים סטייה של העין והפה ושיתוק של חצי מהגוף. לאורך זמן ומכיוון שהצ'י אינו מוליך דם בגוף נוצר מצב של חוסר הזנה של שרירים וגידים ומופיע ניוון בגפיים, קשיון שרירים, עוויתות, נימול וחוסר תחושה, סחרחורות, ורטיגו וחולשה ברגליים עם חוסר יציבות.. במצבים חמורים יופיעו אף סממנים כגון איבוד הכרה פתאומי, בלבול ולאורך זמן הנפש מתפזרת ונוצר שיטיון.

התפתחות המחלה לאחר אירוע מוחי

בשלב האקוטי רוח פנימית נושבת, נושאת עימה פתוגן פנימה וחוסמת את פתחי החישה. חסימה זו של פתחי החישה משפיעה על כניסה-יציאה ופיזור של  צ'י הנפש, הפתחים נחסמים והנפש חבויה ונסתרת. הנפש אינה יכולה להנחות ולכוון את הצ'י, ערוצי הזרימה כבר אינם פתוחים לתנועה חלקה. לאחר שלב זה נוצר אחד משני המצבים הבאים:

1. הפתחים שנסגרו נפתחו מחדש אך הנפש מאבדת את יכולתה לתפקד באופן תקין. פתחים סגורים ונפש חבויה מצביע על מצב בו פתחי התקשורת של פנים הגוף עם העולם החיצון נחסמים זמנית על ידי פתוגן ותקשורת הנפש עם העולם נפגעת, חלק מתפקודי המח נפגעים זמנית ובהירות הנפש מאבדת יכולתה להתפזר ולהתפרש. מבחינת סימפטומים נראה: סחרחורות, ורטיגו, עילפון לזמן קצר, דיבור מקוטע או קשיי דיבור, גפיים עייפות חסרות כוח ושרירים דואבים וכד' ולרב מצביעים על מחלת מח ככשל תפקודי או שלב אקוטי של שבץ מוחי ותחילת שלב החלמה.

2. פתחי התקשורת נסגרו לתקופה ממושכת כך שתמצית הכליות מתרוקנת, ים הלשד אינו מספיק, ערוץ דו מתנוון ונחלש והנפש המקורית ניזוקה. נפש הלב (הדעת) לא יכולה לחזור לצלילותה. הפתחים סגורים והנפש מפוזרת. הנפש מגושמת יין ויאנג חסרי איזון. סימפטומים: חוסר הכרה ממושך, התדרדרות של התפקוד השכלי, שיתוק ממושך של הגפיים המאופיין ברפיון והתנוונות של השרירים או עוויתות והתקשות שלהם.

tcm-israel.weebly.com