רוב המבוגרים סבלו מתופעת נדודי השינה, אינסומניה, בתקופה זו או אחרת במהלך חייהם. מוערך כי 95%  מהציבור בישראל סובלים מנדודי שינה וכחמישה עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים נדודי שינה כרוניים או קשים.

תופעת נדודי השינה הינה תסמין, ואינה בפני עצמה מחלה או אבחנה. על פי הגדרה אינסומניה היא: הקושי להתחיל או לשמר שינה או השילוב של שניהם. התופעה יכולה להיגרם בגלל חוסר באיכות או בכמות שינה. אינסומניה לא מוגדרת על ידי מספר ספציפי של שעות שינה אותן בן אדם מקבל, שכן אנשים שונים צריכים כמות שונה של שעות שינה ומתנהלים בצורה שונה לגבי הרגלי השינה שלהם. למרות העובדה שרובנו יודעים כיצד זה להתהפך על מזרון ולסדר כרית שוב ושוב ועדיין לא להצליח להרדם, וכן יודעים את ההשפעה שיש ללילה ללא שינה על גופנו ועל היכולות המנטליות שלנו, מעטים פונים לרופא על מנת לקבל טיפול רפואי. אנשים לא רבים מודעים בכלל לאופציות הטיפול בנדודי שינה, התהגותיות או תרופתיות או רק קניית מזרון חדש.

נדודי שינה לרוב מסווגים על פי האורך שלהם, לא כולם מסכימים על האורך הגדרת הזמן המדוייקת, אך באופן כללי ניתן להגיד כי:

• נדודי שינה חולפים: אינסומניה חולפת הינה כזו החולפת לאחר מספר ימים.
• נדודי שינה קצרי-מועד: כאלה הנמשכים בין שבוע עד שלושה שבועות.
• אינסומנייה כרונית: היא נדודי שינה הנמשכים יותר משלושה שבועות.

מתופעת האינסומניה סובלים אנשים מכל הגילאים. בין המבוגרים נשים סובלות יותר מאשר גברים מנדודי שינה, וכן על פי הסטטיסטיקה הסבירות לנדודי שינה גבוהה יותר באנשים במעמד סוציו – אקונומי נמוך.

רק לאחרונה התגלה כי נדודי שינה אינם תוצאה ישירה של דיכאון בעקבות הגידול בשימוש בתרופות אנטי דיכאוניות, שכן הושגו הקלות בדיכאון ללא שיפור בנדודי השינה. במחקרים אחרים הוכיחו כי נדודי שינה משמשים כסימן מקדים לדיכאון המופיע כחמישה שבועות לערך טרום התפרצות הדיכאון.

אנשים מבוגרים סובלים מנדודי שינה, בגלל שינויים פזיולוגים אותם עוברים עם הזקדנותם. בניהן הקטנת הייצור של הורמון הגדילה המעודד שינה עמוקה וכן הקטנת הייצור של מלוטונין המסדיר את מעגל השינה-ערות. לכן קשישים מוצאים את עצמם הולכים לישון מוקדם יותר ומתעוררים מוקדם יותר ומתלוננים על שינה קלה המלווה במספר יקיצות במהלך הלילה.