ישנן כל מיני תיאוריות על מה קורה אחרי המוות, גלגול נשמות, גן עדן וגיהינום הן רק חלק מהן. בסופו של דבר אף אחד לא באמת יודע מה יהיה אחר כך ואולי המחשבה שכן יש משהו אחרי החיים האלו, עוזרת ומעודדת את אותם אנשים המפחדים מהמוות פחד מוות. בעולם הגשמי ובמציאות של האנשים החיים, הדבר היחידי בו אנו יכולים להיאחז הוא בקברים באותן מצבות המכסות את המקום בו קבורים הגופות הפיסיים של יקירינו וזה כנראה הדבר היחיד שיש לנו ביטחון בו. אז כשמבקרים באותן מצבות, בוכים, מספרים, מדברים ואולי גם שואלים, אפשר רק לקוות שאולי יש מישהו ששומע..

אנשים תמיד יחפשו משמעות והרבה יותר קל לחיות כשאתה נאחז בתיאוריה שאחרי החיים היחסית קצרים שלנו יש עוד משהו. התיאוריה הזאת גם יכולה קצת לעודד אותנו אחרי שאנו מאבדים אדם קרוב לנו. אף אחד לא רוצה לחשוב שאותו אדם הוא כלום עכשיו ושרק אבנים עם מילים חרוטות או מודברות עליהן שנקראות מצבות הן מה שנשאר ממנו ומי באמת יודע אולי אחת מהתיאוריות הללו באמת נכונה ואולי באמת יש משהו אחרי החיים האלו, משהו שהוא הרבה מעבר לתפיסה שלנו.

אז נכון שרוב האנשים שהולכים לבקר את מצבות יקיריהם, ירגישו הרבה יותר קרובים לאותו אדם, לפחות לגוף שלו הנמצא קרוב אליהם. אבל השאלה המתבקשת "אם זה הכול?" היא משהו שרובים ימשיכו לשאול את עצמם ולקוות שאותם אנשים שכבר לא נמצאים כאן, המשיכו מהחיים האלו לחיים אחרים לא פחות טובים מאלו שהיו להם כאן ואולי אפילו יותר טובים.