מעביד אשר מאלץ את העובד להתפטר מהווה פיטורים לכל דבר

מדובר במקרה בו המעביד גילה כי העובד התקין תוכנה, המהווה רכוש החברה, אצל אנשים פרטיים בתמורה לתשלום כסף. לאחר הגילוי, אילץ המעביד את העובד לחתום על מכתב התפטרות, לפיו הוא מוותר גם על תשלום פיצויי פיטורין. למחרת היום, חזר בו העובד ממכתב ההתפטרות, ודרש לקבל מהמעביד מכתב פיטורין ואת פיצויי הפיטורים.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העובד פוטר ולא התפטר, וכי העובד יהיה זכאי לתשלום 60% מפיצויי הפיטורין בשל הפרת משמעת חמורה שביצע ע"י התקנת רכוש החברה אצל אנשים אחרים.

בית הדין הארצי לעבודה, אשר דן בערעור המעסיק, קבע אף הוא כי מדובר בפיטורים ולא בהתפטרות, בכותבו כי ההכרעה אם בפיטורים או התפטרות עסקינן, נקבעת לפי הבדיקה מיהו הצד הפועל על מנת להביא לניתוק היחסים. בעניין שהיה מונח בפניו, המעסיק הוא שיזם את סיום יחסי העבודה בין הצדדים, וכי לעובד לא היה רצון כן ואמיתי להתפטר, שכן המעסיק איים להגיש תלונה במשטרה בגין גניבה. לעובד לא ניתנה כל שהות להרהר בתנאי שהוצב בפניו, ולכן לא ניתן לראות בהחלטת העובד לחתום על מכתב "התפטרות" החלטה רצונית ומודעת, המעידה על התפטרות אמיתית.

לעניין שלילת פיצויי הפיטורים, קבע בית הדין הארצי כי בדרך כלל מעשה הפיטורים עצמו מהווה עונש מספיק לעובד, אולם במקרים הקיצוניים ביותר, יכול בית הדין לשלול את פיצויי הפיטורים בשים לב למכלול השיקולים ולחומרה ולקולא, כגון, חומרת המעשים של העובד (גניבה או הפרת אמונים); הנזק שנגרם או עלול להיגרם למעביד; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו; תקופת עבודתו; המעמד של העובד במקום עבודתו ומידת האמון לו רכש המעביד.

השיקולים לקולא הם תקופת עבודתו של העובד; אופן ביצוע העבודה של העובד ותרומתו למעביד; נסיבותיו האישיות של העובד כגון גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולתו להשתכר בעתיד.

במקרה דנא, קבע בית הדין הארצי כי העובד יקבל 20% בלבד מפיצויי הפיטורים להם זכאי בשל הפרת המשמעת החמורה שביצע.

ד"ר דוד סער, עו"ד

למידע נוסף בנושא דיני עבודה התפטרות בקרו באתר מה הסיכוי - עורכי דין עונים על שלות