דלקת בשלפוחית השתן הינה הזיהום הנפוץ ביותר בדרכי השתן בנשים. זיהום בדרכי השתן מתרחש כאשר חיידקים מוצאים את דרכם אל מערכת השתן הסטרילית. מרבית הזיהומים נגרמים ע"י החיידק אי-קולי, אשר נמצא באופן טבעי במעיים, בקיבה, בנרתיק וסביב פי הטבעת. כאשר חיידקים אלו עוברים מהנרתיק או מפי הטבעת לשלפוחית השתן נוצרת דלקת. סיבה נוספת ושכיחה מאוד הינה דלקת המועברת באמצעות יחסי מין. הקרבה האנטומית בין מערכת השתן לפי הטבעת בנשים מאפשרת מעבר קל לחיידקים, וכאשר אלו נכנסים למערכת השתן הם נצמדים לדפנות השלפוחית בעזרת בליטות קטנטנות דמויות אצבע המצויות על דפנות החיידק ויוצרים זיהום.

איך מאבחנים דלקת בדרכי השתן?

לדלקת בדרכי השתן מספר תסמינים אשר קל לזהות אותם כבר בתחילת הדלקת. תסמינים נפוצים הינם: צריבה במתן שתן, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאבים מלווים בחום בבטן התחתונה, דם או קרישי דם בשתן, כאבים באזור הגב התחתון, צורך בלתי נשלט על מתן שתן, שתן בעל צבע כהה או ריח רע של השתן. במצבים אלו הצעד הראשון שיש לעשות הינו לגשת לבצע בדיקת שתן ל"תרבית" על מנת לקבל אבחנה מעבדתית האם אכן יש דלקת בדרכי השתן.

סיבוכים של דלקת בדרכי השתן

החשש הגדול ביותר בדלקת בדרכי השתן היא האפשרות לסיבוכים. דלקת בדרכי השתן שאינה מטופלת יכולה להתפתח עד כדי צלקות ופגיעה ברקמת הכליה, מה שעלול להוביל לבסוף לאי ספיקת כליות ובטווח הארוך לטיפולי דיאליזה. בנוסף, במידה ומשתנה לחץ הוויסות של רקמות הכליה המצולקות, הדבר יכול לגרום ללחץ דם נמוך או גבוה מדי.

כיצד מטפלים בדלקת בדרכי השתן?

הטיפול המקובל בדלקת שלפוחית השתן הוא אנטיביוטי, אולם כמו חיידקים פתוגניים רבים, חיידקי האי-קולי עלולים לפתח עמידות לסוגי אנטיביוטיקה. למרות שהשימוש באנטיביוטיקה לעיתים הינו בלתי נמנע, שימוש ארוך טווח ותדיר באנטיביוטיקה יכול להוביל להפרת האיזון בפלורת המעי בשל פגיעה בחיידקים הידידותיים. הפרת האיזון הנ"ל יוצרת סביבה נוחה לחיידקים הפתוגניים לשגשג ולגרום להישנות הדלקת, זוהי אחת הסיבות לכך שנשים רבות חוות דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן גם לאחר טיפול אנטיביוטי מתאים. כמו כן, שימוש ארוך טווח ותדיר באנטיביוטיקה עשוי להוביל לתסמינים כגון התפתחות פטרת וקנדידה בגוף.

כיצד ניתן למנוע את הישנות הדלקת?

הטיפול האנטיביוטי מועיל ברוב המקרים, אולם כמו שציינו נלוות אליו תופעות לוואי וכן יש לזכור כי הוא מחליש את פעילות המערכת החיסונית של הגוף. לכן, מומלץ מאוד לסייע לגוף בזמן הטיפול האנטיביוטי וגם לאחריו, על מנת לחזק ולאזן את הגוף ובכדי להפחית ככל האפשר את הופעתה החוזרת של הדלקת. יש לאמץ מספר פעולות שאמורות להפוך לדרך חיים:

• שמירה על היגיינה: לאחר שהייה בשירותים ולאחר קיום יחסי מין, יש להקפיד לשטוף ולנקות היטב את האזור.
• שמירה על תזונה מאוזנת ונכונה: צריכה קבועה של פירות וירקות, בעיקר ירקות ועלים ירוקים, צריכת דגנים מלאים וקטניות, מזונות המכילים אומגה 3 כגון דגים, זרעים ואגוזים טבעיים. להמעיט באכילת פחמימות ריקות וסוכרים. יש להוסיף לתפריט התזונתי מוצרי מזון המכילים חיידקים פרוביוטים כגון יוגורט-ביו מועשר.
• אכילת חמוציות או שתיית מיץ חמוציות מרוכז ללא סוכר.
• שתיה מרובה של מים והפחתה בשתיית משקאות ממותקים ואלכוהול.
• מומלץ להיעזר בתוספי תזונה טבעיים כגון מיצוי חמוציות מרוכז ודי-מאנוז העוזרים להילחם בדלקת; כמוסות פרוביוטיקה המכילות חיידקים פרוביוטיים חיים לאיזון מערכת העיכול ולחיזוק מערכת החיסון; עלי סרפד, שורש אכיניצאה וויטמין C גם כן לחיזוק מערכת החיסון.

www.gramse.com