לא רק רשלנות בניתוח מקימה עילת תביעה ברשלנות רפואית. במקרים מסויימים, גם אם  ניתוח מבוצע באופן נאות, אולם לתובע לא הוסברו לפני הניתוח הסיכונים הכרוכים בו, וסיכונים אלו התממשו, ככל שהתובע יוכיח כי לא היה מסכים לעבור את הניתוח לו היו מוסברים לו הסיכונים, קמה לו עילת תביעה.

ס' 13 לחוק זכויות החולה, קבע  תנאים שרק בהתקיימותם ניתן לקבוע כי ניתנה הסכמה מדעת של מטופל לטיפול רפואי. וזאת לשון הסעיף :

13".      (א)       לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

(ב)        לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין  זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1)        האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2)        תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3)        הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4)        סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5)        עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

(ג)        המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות."

כבר נקבע בפסיקה כי החתמה של המטופל על טופס הסכמה סטנדרטי, ללא מתן הסברים, אינה עונה על הדרישות לצורך קבלת הסכמה מדעת. עוד נקבע כי יש לתת את ההסברים  בשלב מוקדם ככל הניתן, ובטח שלא כשהחולה כבר כמעט על שולחן הניתוחים או לאחר קבלת זריקת טישטוש.

לאחרונה ניתן בביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק דין  בתביעת רשלנות רפואית של אדם אשר נכנס לניתוח פיסורה, ובמהלך הניתוח ביצע המנתח פעולות נוספות עליהן לא דובר מראש כמו הסרת טחורים.  התובע נותר עם נזק קשה של אי שליטה על הסוגרים.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי באופן בלתי נאות,  לא ניתנו לתובע הסברים על הסיכונים כתוצאה  מניתוח הפיסורה עצמו ועל כן לא ניתנה הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח.

בנוסף,  לא ניתנה הסכמתו מדעת של התובע לביצוע הפעולות הנוספות של הסרת טחורים ועל כן היה על המנתח להימנע מלבצע פרוצדורה זו.