מות עובר ברחם אימו עשוי להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית. במהלך השנים ניתנו על ידי בתי המשפט פסקי דין סותרים ברשלנות רפואית, אשר דנו הן בסוגית עילת התביעה עקב מות עובר, הפיצוי הראוי ובשאלה באם האב זכאי אף הוא לפיצוי בגין נזקיו.

בפסק הדין שניתן ביוני 2007, בע"א 754,759/05 לבנה וניסן לוי נ. המרכז הרפואי שערי צדק, קבע ביהמ"ש העליון סופית את מתווה הפיצויים בתביעות שעילתן רשלנות רפואית שתוצאתה מות עובר.

ביהמ"ש העליון פסק, בין היתר, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי באותו מקרה, כי במקרה של מות עובר, זכאים הן האם והן האב לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם אף אם לא נותרה להם נכות נפשית.

נציין כי עוד כ-14 שנה קודם לפסק הדין בעניין לבנה לוי, התקבלה תביעה שהוגשה ע"י משרדנו בעילת רשלנות רפואית בלידה, כנגד רופאי בי"ח מאיר, אשר שיחררו אישה הרה בסוף הריונה מחדר מיון יולדות, חרף ממצאים חריגים בבדיקות וכתוצאה מכך נולד עובר ללא רוח חיים. באותו מקרה נקבע כי שני ההורים זכאים לפיצויים.